
היא ילדה קטנה בהירת שיער
שיערה אסוף בקוקיה אדומה
היא ילדה קטנה על ראש גבעה שמשקיפה על עמק
דמעות קטנות זולגות מעינייה
היא בוכה הבכי הוא בכי של ילדה
בכי טהור בכי של מלאך
היא משקיפה למטה ורואה מלחמה
דגלים בצבעים שונים אנשים על סוסים חיילים קשוחים
היא ילדה קטנה שלא ראתה כלום מעולם
ומבטה מופנה לחזית לעין הסערה
היא ילדה קטנה שרואה טבח רואה מוות רואה אסון
על גבעה היא עומדת עינייה דומעות
אנשים נופלים כמו משחק דומינו
צעקות נשמעות צווחות של מוות
רייח ההרוגים באוויר
היא ילדה קטנה שמביטה במלחמה כמו גנרל
מבטה לא זז מבטה קפוא
היא ילדה קטנה שראתה מה שאנשים גדולים לא ראו מעולם
המלחמה נגמרה אך היא עדיין על הגבעה מביטה
כל צד אסף את חייליו את גופותיהם של המלחמה
העמק ריק העמק שהיה ירוק בעבר אדום כעת
היא מיישרת מבט לא ממצמצת
יום אחד העמק יחזור להיות ירוק והיא עדיין תהיה שם
היא ילדה קטנה שראתה מלחמה ראתה הכל
ראתה ניצחון בקרב אבל במבטה היא ראתה שתי צדדים שמפסידים
היא ילדה קטנה שמחייכת כעת שהעמק נטוש שייך שוב לאמא אדמה
היא הילדה הקטנה הילדה המתוקה אסופת השיער הבהיר.