מי אני? ומה אני יהיה? סיפור אישי

מי אני היום? מי אני מחר?

התחושה היא אותה תחושה. הימים חוזרים על עצמם.
אתה מתעורר שוטף את הפנים שותה כוס נס או קפה.
אתה מתלבש בבגדי עבודה אולי זה מדים של אבטחה מדים של סוהר או אפילו בגדי עבודה של מסגר. מגפיים מכנס עבה חולצה ארוכה עם הלוגו של החברה שאתה עובד בה.
אתה מחכה שהמעסיק יאסוף אותך מהבית. השעה 7 בבוקר אתה ערני. יודע שיש לך היום יום עמוס.
השעות לא זזות ב12 בצהריים אתה אוכל משהו אבל לא יותר מידי בכדי שלא יכביד עליך.
השעה 5 מגיעה סוף סוף.
אתה עולה לאוטו יודע שעוד כמה דקות אתה בבית. אתה תשוש אתה כל כך רוצה לישון.
אבל זה ברור לך שיש עוד דברים שאתה צריך לעשות. לקחת את האישה או אמא שלך לקניות.
אתה הולך להתקלח מקלחת קרה מקלחת מרעננת. אתה עדיין עייף אבל זה לא מפריע לך.
אתה ניגש למחשב בודק את הדואר האלקטרוני. אולי יש משהו מעניין בפייסבוק.בטוייטר. אתה מתכתב עם בנות עם חברים. אתה הולך לאכול משהו כי לא אכלת מ12 בצהריים.
יושב עם חברים. שותה קפה. צוחק. נהנה.
מגיע 10 בלילה אתה מרגיש איך השעות מתחילות להשפיע עליך אתה עושה עוד מקלחת מתלבש נכנס למיטה.
ועוד יום מגיעה השגרה חוזרת על עצמה.
קם. שותה. עובד. חוזר. מקלחת. אוכל. יוצא.
המצב הכלכלי לא משהו אתה מבין שאתה חייב לעבוד בעבודה שאתה לא אוהב.
אתה כבר לא ילד ככה שלימודים זה פנטזייה שאתה לא יכול לעמוד בה.
אתה לא יכול להיות מלצר. אתה לא בנוי לשבת כל היום על הטוסיק וללמוד.
אתה שואף להיות עצמאי לפתוח חברה משלך.
אין לך ביצים לזה ואין לך כסף נזיל לקחת איתו את הסיכון.
אתה כבר לא ילד אתה רוצה לבנות בית אתה רוצה להתחתן להביא ילדים,
אתה מפנטז על חיים אחרים.
לטייל בעולם.
אתה מקנא בעלו שנולדו עם כפית זהב בפה.
לא מתעב אותם רק מקנא קלות על זה שהם לא היו צריכים להתאמץ להוכיח את עצמם.
הם לא חסכו בשביל להוציא רישיון הם קיבלו אוטו מההורים.
הכול בא להם בקלות.
שאתה היית בצבא אתה הייתה תפרן והם חיו כמו מלכים.
שיהיה להם לבריאות אתה אומר בחיוך עקום. אבל מתכוון לזה מכל הלב.
אתה שומע על מישהו שהתחיל מאפס והיום הוא מיליונר עם וילה מפוארת אישה מהממת ילדים מוצלחים.
הוא הופך להיות המודל לחיקוי שלך.

החיים לא קלים,
אבל אתה קם כול בוקר מתעורר עם חיוך. קצת קשה לקום מהמיטה אבל אתה יודע שאת החייב.
כי אתה מתפרנס אתה ילד שמתפרנס בעצמו מגיל 13.
לא יצאת לטיולים שנתיים כמו כל הילדים כי לא היה להורים שלך כסף.
לא לבשת את מיטב בגדי האופנה כי לא יכולת להרשות לעצמך.
למדת להתלבש יפה בבגדים פשוטים התחלת לשנוא פירמה.
התחלת לשנוא את כל אלו שמתגאים בפלאפונים החדשים דור שלישי שלהם שאתה עדיין הסתובבת עם טלכרט.
יש להם רישיון ואוטו נוצץ ואתה נוסע באוטובוס.
הם נולדו עם כפית זהב ואתה נולדת עם כפית חצץ.
אתה יודע שאתה חכם מהם שאתה מיוחד שאתה לא כמו כולם.
יש לך כישרון לצייר. לכתוב. תמיד ידעת לדבר עם נשים.
אפילו החתיכים בכיתה שלך היו לוקחים אותך איתם בשביל שתדבר עם הבנות.
כל הכישרון הזה שלך לא שווה כלום אם אין מישהו שידחוף אותך קדימה שיגיד לך כמה אתה מיוחד שיעשה משהו עם העבודות שלך.

החיים לא קלים. לא קלים בכלל,

עוד יום ועוד יום. הימים חולפים העונות מתחלפות אתה מתבגר.
אתה כבר לא בן 16 אתה בן 27.
יותר חכם מרוב האנשים שאתה מכיר.
דיסלקציה קלה לא מנעה ממך להפסיק לכתוב.
אתה מחכה שיהיה לך ביטחון להתחיל ללמוד או לפחות להתפטר ולעשות משהו עם עצמך.
אני שווה יותר מזה אתה צועק. צעקה עילמת שאיש לא שומע.
אתה לא בוכה כי אתה כבר לא ילד ודמעות כבר לא יורדות בקלות.
אתה אוהב את הים את השקיעה אתה אוהב את הלבד.
אתה מיוחד אתה שונה.
אתה לא יפה במיוחד לא שרירי. יש לך פה של פוליטיקאי כל הבנות אומרות.
אתה מצליח להביא את כל הבנות היפות רק בזכות הכריזמה שלך.
אתה שלם עם עצמך.
זה לקח שנים אבל אתה מבין היום שאתה בסדר. שאתה יותר מבסדר שאתה יחודי.
אתה רוצה לאכול את העולם.
יש לך את הכישרון יש לך את האומץ אבל אין לך את האמצעים.
אתה מתפלל שמישהו יבחין בך וימשוך בחוטים הנכונים.

יום ועוד יום.
שעה ועוד שעה.
אתה עייף. אתה עייף מלחכות

אתה פרפקציוניסט. לא מתפשר על אהבה. מחכה לאחת.
אתה מאמין באגדות בנסיכה היפה שתבוא תחבק אותך ותחיו בעושר ואושר.
נורה נדלקת לך בראש.
אתה קולט שהנסיכה היא פרי הדמיון שלך.
אני לא מתפשר אתה לא מבינים? אני לא מתפשר.

אני בן 27 עם עבודה ממוצעת. עם שכר ממוצע. עם חיים ממוצעים.
ברור שאני שווה יותר מזה אבל לא כולנו חושבים ככה?

אולי יום אחד אתם תשמעו עליי על חיים חנן שכתב ספר שכולם מכירים.
התמונה שלי תתנוסס על עיתונים.
ילדים ישאפו להיות כמוני.
כן שאיפות שאיפות רק אל תחנק מהעשן זה תמיד היה המשפט שלי.
קלישאה אבסורד כל מילה היא בסדר.
אתם יכולים לזלזל יכולים לצחוק עליי.
אני יותר חכם מרובכם אני לא גאוותן.
אתם מתבלבלים בין מודעות עצמית לגאווה.
כמובן שאם אתה כזה חכם ואתה לא עושה כלום עם עצמך זה אומר שאתה סוג של טיפש.
אולי.... ואולי לא..

אני אוהב בני אדם.
אני לא גזען יותר מכל האנשים שאתם מכירים.
אני חושב שאישה היא הדבר הכי יפה והכי מולח שהאל ברא.
אני גם חושב שמגיע לכולם הזדמנות שווה.
שחור לבן גבוה נמוך אשכנזי ספרדי.
על הומואים ולסביות אל תדברו איתי כי אני לא מתחבר לנושא.
הוא לא קשור אליי. אני לא מבין בארונות ובמי שיוצא מהם.

ערבים אני לא מת עליהם אבל ככה חונכנו. אל תגידו לי שהייתם רוצים שכן ערבי או שהבת שלכם תתחתן עם ערבי.
זה לא גזענות זה טבעי. חתול ועכבר כלב וחתול בחיים לא יסתדרו ככה אנחנו והם וזה מעולה.
שלום עולמי זה ביטוי של מלכת יופי אחרי הזכייה.

להיות שונה זה להיות מיוחד.
לא מתבייש להגיד את זה שוב. אני טוב מרובכם. חכם מרובכם.
אולי לא כל כך יפה אולי לא שרירי אולי לא כל הבנות מביטות עליי שאני נכנס למועדון.
אבל ברגע שאני יוציא מילה אחת מהפה שלי את תהיי בזרועותיי את תצחקי את תפלרטטי איתי.

אני קם כל בוקר וחוזר לעבודה הבינונית שלי.
אתם תשמעו עליי מבטיח לכם.
תמיד שנאתי סמיילים אבל אני רוצה להיות כמו כולם כן גם אם זה אומר שאני צריך להוריד מעצמי.
J
חיים חנן
פילוסוף. פלספן. כותב מוכשר. מצחיק. כריזמטי.